מירי פורסט | בגוף בריא | 055-662-1442 | begof.bari@gmail.com

"מירי גילתה לי את עולם הריצה.
אני זוכרת את הפעם הראשונה - בסיום המפגש, ההתנשפויות, החשש שאין מצב שארוץ גם חמש דקות. מירי חיכתה לנו ליד הספסל עם לק תכלת וחולצה ורודה, כולה נמרצת בשש וחצי בבוקר וידעתי שגם אני רוצה להיות כזו. חיונית לפנות בוקר ואחרי ריצה. הבטחתי לעצמי להגיע ל-2 ק"מ הראשונים. אח"כ "אפרוש" אמרתי. 2 ק"מ זה המון! ואז הגיעו ה-5 ק"מ ופתאום גם ה-10 ק"מ. וזהו, אוטוטו כבר שלוש שנים רצה. חצאי מרתון, מרתון. והכל התחיל ממהממת אחת ורודה עם לק תכלת ואנרגיות מתפרצות שאני חייבת לה המון."

"תמיד רציתי לרוץ אבל פחדתי שלא אתמיד ויותר מכך מכישלון. מירי פתחה קבוצת ריצה בעיר מגוריי ונרשמתי.. כי מה כבר יכול להיות.. כבר אחרי האימון הראשון (ריצה של חצי דקה לסירוגין), הרגשתי תחושת התעלות ומוטיבציה. המאמנת האמינה ביכולות שלי, מה שנתן לי הרבה ביטחון ואמונה בעצמי. כיום אני יכולה להגיד שהריצה עוזרת לי גם בדברים אחרים כמו: ריכוז, הפחתת לחצים, מערכת חיסונית חזקה והיקפים שהתעצבו בדרך פלאים. אין מילים שיכולות לתאר את כמות האושר והאדרנלין שהריצה מעניקה. בנות קבוצת הריצה, כולל המאמנת, נותנות המון השראה, עידוד ותמיכה לאורך כל הדרך. אני מאושרת שהצטרפתי למשפחת 'בגוף בריא' וזו האמת- אנחנו משפחה אחת עם מטרה אחת. כל אחת מכן יכולה להגשים וליישם את החלום."

"ריצה היא בשבילי משהו אישי מאוד, תהליך שלא פשוט לי לעבור אותו עם אנשים אחרים. 

אך אני ממשיכה לרוץ במסגרת המועדון של "נשים רצות בגוף בריא", כל עוד זה תלוי רק בי. מדוע? 

מכיוון שהמאמץ והרצון הם אמנם שלי, אך גיליתי שלא תמיד די בהם בלבד. מירי מאמינה בריצה שלי הרבה יותר ממה שאני מאמינה בה, וכל עוד היא ממשיכה להאמין אני ממשיכה לרוץ, עד המרתון בעז"ה." 

"הריצה ששינתה את חיי!

זה התחיל בבוקר ערפילי, קר וחשוך וכך זה נראה מאז במשך שנתיים ויותר.

תמיד נהנתי מפעילות, אך חשתי מיצוי יחסית מהר, בשל העובדה שעומס החיים גבה את שלו וחיפשתי משהו שישאיר אותי ב"היי" מתמיד...

 

הריצה נתנה לי כוחות להתמודדות במעשור הפיזי ולא רק בלתפוס את האוטובוס בריצה ובמישור הרגשי אני חושבת שהתרומה היתה יותר משמעותית. ההרגשה של "אני יכולה!" "אני מסוגלת!" "אני מצליחה!", התעצמה עם כל מירוץ ומדליה והפכה להיות סוג של התמכרות.

חייבת להתוודות שזמנים מיטביים עדיין לא חוויתי למעט מירוץ אחד שהייתי בעיצומה של תקופת אימונים תובענית וממושכת וגם אז מיהרתי אחרי המירוץ להגיע לעבודה... אחרי מקלחת ושות' אבל ההרגשה הנהדרת נשארת איתי תמיד! 

כשאני מגיעה לעבודה בבוקר של ריצה אי אפשר לפספס את האווירה הטובה והאנרגיות המעולות שזה משחרר...

טוב! זוהי הקדמה/ המלצה... ומי שמוכנה לנסות אני מציעה להתחיל. ההמשך יבא לבד!!

"בכל עונת מירוצים הפיד שלי בפייסבוק היה מלא בתמונות של רצים ורצות, יפים ומאושרים, מחייכים וקורנים. רציתי גם. 

כששמעתי שיש בישוב שלי קבוצת ריצה מייד ניצלתי את ההזדמנות ויצרתי קשר עם מירי. בתוך זמן קצר גיבשנו קבוצה חדשה והתחלנו מהצעד הראשון. 

כבר מההתחלה היה ברור שזה לא הולך להיות פשוט. נלחמנו על כל ק"מ. אבל עם התמיכה של מירי, האימון המקצועי והאוזן הקשבת בכל שעה ביום, הגענו ל-10 ק"מ. 

מרגע זה, העולם נפתח בפנינו. הריצה נהפכה כבר לחלק מהשיגרה, מירוצים, אימונים, קהילה מדהימה של נשים עם אהבה משותפת. פשוט כיף אדיר. 

תודה מירוש יקרה. אני פה כדי להישאר :)"

"מירי הציבה לנו יעד מיד כשהגענו: לרוץ 10 ק"מ במרתון ירושלים.

במבט ראשון זו נראתה לי ( "קפיצה מעל הפופיק", מן יעד בלתי מושג... אבל אז חשבתי- בעצם, מה אכפת לי לנסות?

 

התחלנו את האימונים. קבוצה של בנות בדרגות כושר שונות. אבל מהר מאד הבנו שהקבוצה שנוצרת פה, היא הדרך הנכונה להתחיל. כי מירי הצליחה ליצור תחושה שבקבוצה הזו אין כזה דבר "כישלון" - יש רק הצלחות. הקבוצה הייתה קודם כל האווירה שבה, היא נעשתה למן "מקום משלנו", כזה המלא בפרגון הדדי ובתחושת אחווה קבוצתית.

 

תוכנית האימונים שמירי יצרה,  בנתה אותנו פיזית ונפשית. התכנית מבוססת על בנייה הדרגתית – לאט לאט היכולת נבנית- כך שזה קשה לפעמים,  אבל אף פעם זה לא קשה מדי.  הדגשים על טכניקה נכונה וכלים שהיא נתנה לנו משמשים אותי עד היום ומהדהדים בראשי (צעדים קטנים בעליות!!!  גוף נוטה קדימה!!!)

 

בסופו של דבר, כל מי שהתמידה אצלנו בקבוצה ביותר משני שיעורים, הגיעה ליעד הנכסף – 10 ק"מ! כולן!!! ובגדול!! ואני – מצאתי עצמי רצה חצי מרתון, בעליות ובמורדות של ירושלים...

 

הריצה פתחה לי עולם שלם. היא אפשרה לי היכרות שונה ובלתי אמצעית עם הטבע, הפגישה אותי עם נשים מעניינות ובעיקר אפשרה לי גילוי של היכולות והכוחות שלי עצמי.

הריצה הייתה אחת המתנות הנפלאות שקיבלתי השנה! ואני מאחלת לכל אחת מתנה כזאת.

תודה מירי!!!

"לפעמים חלומות מתגשמים! ואכן אני הגשמתי חלום!

מירי היקרה,

כאן המקום להודות לך על השנה הנפלאה והמרתקת שעברתי בזכותך בתחום הריצה את הכוח המניע שגרם לנו לכבוש עוד ועוד יעדים בהצלחה רבה וכמובן להאמין בעצמנו ולאתגר אותנו. כל פעם מחדש.

ואכן אין דבר העומד בפני הרצון 

מלאת הערצה איך שאת מסוגלת לסחוף אחרייך עוד ועוד רצות מכל רחבי הארץ 

את אישה מופלאה ומדהימה מקור להשראה.

אני כמובן ממשיכה לשמור על ההישגים שלי בזכות האימונים והטכניקות המשובחות שרכשתי במועדון עם צוות המאמנות המוכשרות שלך.

אני גאה להיות שייכת לגוף בריא עם מירי פורסט.

אני ההוכחה שלריצה אין גיל. זה הזמן להצטרף".

"לנשים מכל גיל מכל מגזר אני מאחלת לחיות את החוויה המדהימה שזכיתי לחוות , התחלתי ממינוס 100, בגיל 59 בלי שום נסיון בספורט, ומצאתי את עצמי עולה ועולה בהישגים , בלי קושי , פשוט בזכות הרצון של מירי לחבר אותנו לרצון שלנו! יצאתי ב5.30 בבוקר בקור ובחושך בשמחה אדירה ! מאז אני רצה יחד עם עם ישראל במרתונים שונים ושמחה , אתם יכולות היא תבטיח לכם ואתם תקיימו , על תחמיצו בהצלחה , תודה מירי :0)"

"יש רגעים קטנים בחיים שיש ביכולתם לשנות את מהלך החיים שלנו. רגעים שוליים, כמעט אגביים. בגיל 49, על חוף מעגן מיכאל הכחול והיפה ובשיחה עם חברה על "הגיל", הבשיל הרעיון להתחיל לרוץ, "בגיל שלנו כבר רואים מי עושה ספורט ומי לא". ואולי, בעצם, הרעיון צץ שנה קודם כשליוויתי את ילדי במרתון ירושלים והתלהבתי מחדוות הרצים סביב, מהאנרגיה באוויר, מהנשים הבוגרות שראיתי חוצות באושר את קו הגמר וחשבתי לעצמי: "למה בעצם  גם אני לא רצה?"

התחלתי עם קבוצת הריצה בגוף בריא עם מירי פורסט ומדקה אחת של ריצה הגעתי כעבור חמישה חודשים לעשרה ק"מ במרתון ירושלים. 

כיום אני כבר אחרי ששה חצאי מרתון, ארבעה מרוצי שליחים ומאות קילומטרים של ריצה. החיבה הגדולה שלי זו ריצת שטח ובעיקר באזור הרי יהודה (הר איתן , נחל שורק) המאפשרת עם הניתוק מן העיר, מפגש ישיר עם הטבע, עונות השנה, שינוי מזג אוויר, תחושת שחרור אמיתית. 

מה מייחד את הריצה בעיניי?

"הריצה היא על גילאית, אני מתאמנת גם עם צעירות בגיל ילדיי. בריצות ארוכות יש בהחלט הרבה ההתמודדות אישית עם המאמץ ותחושה של הרחבת גבולות היכולת.  לא הפכתי למסיונרית של ריצה, אבל האושר והתחושה הפיזית הטובה הם השגרירים הטובים ללמה כייף לקום בחשיכה ולהתחיל רוץ".

"אני תהילה לב אמא ליהונתן רות ויאיר.. רצה בקבוצה החזקה של מירי. הריצה מקנה לי תחושה של יכולת אינסופית. תחושה שאין דבר העומד בפני הרצון, והכל הכל ממש הכל מתחיל ונגמר בראש! ממליצה להצטרף לקבוצה המחזקת.. שנותנת המון כח ומוטיבציה להצליח. ולהגיע ליעד שאותה הצבת.. אחרי שהתחלתי לרוץ עם מירי זו היתה הוכחה בשבילי שכל מה שאני רוצה אתאמץ ויהיה לי."

"היום רצתי 10 ק''מ.
אני?! לרוץ?! אני, שבבגרות בספורט המורה עשתה איתי חסד ונתנה לי ציון עובר (וגם זה לא הגיע לי) רק כדי שאהיה זכאית לתעודת בגרות?! אני?!
אז כן, אני. אני רצתי היום 10 ק''מ, אחרי מסע ארוך ומפרך של חצי שנה, עם המון עליות וירידות (פיזיות ומנטליות) מסירות ונחרצות.

את מירי פגשתי ממש במקרה ברחבי הפייסבוק. עקבתי אחריה ואחרי פועלה. באיזשהו שלב גיששתי לגבי קב' באזור שלי. וכך התחלנו לרוץ קבוצה של מספר נשים, עם המדריכה היקרה הדר. שהצליחה להנהיג את הקב' ביד רמה, המון מסירות ובאופן כ''כ מותאם ומדוייק לכל אחת מהרצות.
במפגש הראשון רצנו דקה אחת בודדה וחשבתי שבזה תמו חיי! אבל משום מה המשכתי להגיע למפגשים ולתרגל גם בבית. וכך, בכל פעם העלנו את זמן הריצה ובכל פעם מחדש החלטתי שאני לא ממשיכה, אבל משהו בתוכי לא נתן לי להיכנע. ואז הגענו לשבוע השישי של התוכנית, השבוע בו רצים 2 ק''מ שלמים ורצופים. באותו מפגש נחלתי אכזבה גדולה, כי אני לא הצלחתי לרוץ אותם ברצף. ופה היה ברור לי שהתוכנית לא מתאימה לי, שאני יוצאת מהכלל ושאני לא כמו כולן. אבל בכל זאת המשכתי להגיע והמשכתי לרוץ ולרוץ ולרוץ, לא ויתרתי על אף אימון במהלך השבוע, השבוע שלי היה מתוכנן סביב האימונים. והנה הגענו לעוד נקודת ציון, 5 ק''מ ורצתי אותם כאילו שאני רגילה לרוץ כל חיי, לא האמנתי שריצת 5 ק''מ הייתה לי יותר קלה מדקת הריצה באותו אימון הראשון. וכך המשכתי.
הרבה אנשים שאלו ושואלים אותי מה מניע אותי? האמת היא שאין לי תשובה אחת ברורה, לפעמים זה היה הפחד והחשש שלא אצליח לעמוד ביעד הבא ולפעמים זה כי אני פשוט ילדה טובה שעושה מה שאומרים לה לעשות , ולפעמים זה פשוט כי אני לא מוכנה להיכנע לחולשות של עצמי, לא משנה כמה זה קשה לי ואם התחלתי אני חייבת לסיים, חייבת להוכיח לעצמי שאני מסוגלת ויכולה. אם התוכנית הבטיחה שהיא תיקח אותי מ0 ל10 ק''מ, אני פה בשביל לאתגר את התוכנית, בואו נראה אם גם אותי (זאת שלא ממש הצליחה לעבור את הבגרות בספורט) תצליחו להוביל אל היעד.

והיום, היום הצלחתי להגיע ליעד הזה, היום רצתי 10 ק''מ שהם רק שלי!"

"רותי היקרה,

בדיוק לפני שנה , זכיתי להכיר אותך דרך אתר הפייסבוק "נשים בגוף בריא".

בתור אחת שממש לא אוהבת לרוץ, אבל אוהבת ספורט אמרתי : "בואי, תנסי, אולי יקרה הנס"...

המענה המיידי והמקצועי הפגיש אותי עם המדריכה המקסימה רותי לוי כבר למחרת היום.

מדקת ריצה שכללה: כאבים, נשימות כבדות, הזעה ובעיקר חוסר אמונה שאצליח לרוץ יותר מדקה – היום אני

רצה "בקטנה" 12 ק"מ ושואפת להגיע ל- 21 ק"מ.

בנוסף לערך הבריאותי של הריצה, הכרתי בנות מקסימות. "שיעורי הבית" שבוצעו בהצלחה רבה יצרו חברות

מדהימה עם אחת מבנות הקבוצה, שלא היתה מתרחשת בדרך אחרת אלמלא הריצות המשותפות.

"ריצות הלילה" שמאורגנות אחת לחודש באופן מדהים מחברות בין כל הרצות מכל הארץ והצבע הוורוד

שולט ברחובות הארץ ואף בחו"ל.

הערכה רבה למירי ולכל המדריכות על תשומת הלב האישית, המקצועית והכלים שאנו מקבלים "במועדון"

לשיפור הקצב ואיכות הריצה.

תמשכנה במלאכה המדהימה, לעוד שנים רבות של ריצה. אוהבת".

אני אישה שצריכה אתגרים בחיים מה לעשות - אז אחרי שרצתי לבחירות למועצה המקומית בגבעת זאב ונבחרתי להיות חברת מועצה, החלטתי לתרום כליה תרומה אלטרואיסטית – כלומר לאדם שאיני מכירה. מישהו זכה בחיים בזכותי! חצי שנה אחרי התרומה החלטתי לעבור למשימה הבאה – לרוץ 10 ק"מ. הצטרפתי לקבוצת ריצה של מירי – מתוך רצון להשיג גם את המטרה הזו. התחלנו ואחרי 24 שבועות גם את המטרה הזו השגתי. ומאז אני רצה. רצה במרוצים (מרתון תל אביב, ירושלים, מודיעין, מרוץ שפיר ועוד). והעיקר מתמידה. ומה הריצה עושה לי ? זה להתעורר בחמש בבוקר ובמקום להתהפך לצד השני ולישון עוד שעה מחליטה לקום לרוץ. קמים, מתלבשים ויוצאים לאוויר הכי נקי שיש אוויר הבוקר. רואים את דמדומי השמש שעוד לא עלתה. הציפורים מצייצות ויש שקט מדהים. רצים 5 ק"מ בהנאה ומגיעים לבית שעדיין שקט. מקלחת ומתחילים בצורה הכי טובה שיש את היום. הריצה זו המתנה שיש לי בשנתיים האחרונות. ממליצה לכל מי שרוצה לגלות בעצמה עוצמות שפשוט תתחיל לרוץ

"שלום קוראים לי טלי ואני מכורה!!

כן  כן מכורה!

יש כאלה שמכורים לאלכוהול, יש כאלה שמכורים לסמים, יש כאלה שמכורים לריצה....

כן כן מכורה לריצה! תאמינו או לא. 

לפני שנה וקצת הרופא שלי המליץ לי להתחיל לעשות ספורט... אמרתי לו שחדר כושר זה ממש אבל ממש לא בשבילי מקום סגור חנוק רעש באלגן.... לא מתאים לי.

בריכה- מה עושים עם הקור - ורטוב ואיפה יש בריכה נפרדת, לא היה לי כח אפילו לחשוב על זה

הליכה - נראה לי מאוד משעמם

ואז מישהי זרקה לי ריצה- גיחחתי.....

התחלתי לחפש וכל מי ששאלתי ברירתי כל מי שפניתי אמרו לי ריצה.

מה אני ריצה??? נפלתם ? החלקתם? השתבשה עליכם דעתכם?

לכולם אמרתי והכרזתי- אתם תראו אני הולכת לשיעור נייסיון - ופה תמה חובתי .

עשיתי עבודת שטח למי ללכת- חקרתי בדקתי שאלתי ביררתי דוקטורת עושים יותר בקלות מזה.

וכמובן שזכיתי- אני זכיתי להתחיל אצל מירי.

קבעו יום שני לאימון הראשון - יום גשום ואפור.... באותו בוקר אני מקבלת טלפון, שהשיעור הוזז לשבוע הבא עקב מזג האויר- צחקתי בלב ! אמרתי לעצמי הנה עוד הוכחה את לא מתאימה לריצה..

שבוע אח"כ אני מקבלת הודעה היום יתקיים השיעור במגרש ספורט סגור עקב מזג האויר.....

טוב הבטחה צריך לקיים. לנסות חייבים.

הגענו 15 בנות אף אחת לא מכירה את השניה.

השאלה הראשונה של מירי היתה - טלי מה את רוצה מעצמך, לאן את חותרת, לאן זה מוביל אותך, למה בעצם את פה??? הייתי בהלם! מה זה כ"כ שקוף.... 

התחלנו בדקה ריצה שהיתה לנו כמו נצח! בקושי שרדנו את זה.  

בסוף האימון מירי ביקשה משהו אחד- תקבעו חברותות, אל תרוצו לבד, זה הכח שלכן כקבוצה!

אוי כמה שזה נכוןן

מירי הסכילה אותנו!

התקדמנו לאט לאט, כי זה קבוצה של חורף , נוספו נשים, לצערי גם כאלה פרשו,אבל הקבוצה המשיכה, האימונים החיזוקים, הדחיפה והמרץ של מירי

קבוצת מודיעין היום היא משפחה! אנחנו כל הזמן דואגת מי תרוץ עם מי, ודואגות שאף אחת לא תפספס שבוע בלי ריצה. זוהי כוחה של קבוצה!

המילים - טלי יותר חזק! טלי אין דבר שאת לא יכולה! עומדים ומצלצלים באוזניי בכל יום שאני רצה.

ועל זה אני חבה למירי את החיים שלי!

היום אחרי שנה פלוס בריצה אני יכולה להגיד - אני מכורה! אבל אני גאה בזה- ואני מכורה לזה!!!

לפעמים ליד השולחן בארוחת ערב עם המשפחה, הבנות מידי פעם זורקות לי, אמא די!!! די לדבר על הריצה! די לדבר על זה אסור לי לאכול כי אני הולכת לרוץ!

ואני אומרת להן - לא די!!! איןן די!!! ובעז"ה לא יהיה די!

תני לעצמך את חווית הריצה! תלמדי לתת לעצמך את הזמן שאת צריכה בשבילו! הן בריאותית והן נפשית!

בזכות הריצה- התזונה כמובן גם השתנתה , בזכות הריצה- אני הצלחתי להתקדם הלאה ולא להיות שקועה רק באחרים ובעבודה אלא גם בי, בזכות הריצה- אני ממוקדת מטרה, בזכות הריצה- יש לי יעדים ברורים.

והכל הכל בזכות מירי!!!!

אין מילים להודות לך על ה"סם" הזה שהחדרת בי ונתת לי.

כל שלי - שלך הוא!!!

יעד הבא 15 ק"מ...."

התחלתי לרוץ בקבוצה של מירי בגיל 54. אחרי דקת הריצה הראשונה חשבתי שאני מחזירה את נשמתי לבורא.......חצי שנה אח"כ רצתי 10 ק"מ והבנתי שכל אחת יכולה. בגיל 56 חליתי בסרטן שד ובמהלך כל הטיפולים המשכתי לרוץ ואין לי ספק שבזכות הריצה עברתי אותם ביתר קלות. לא מאחלת לאף אחת סרטן......מאחלת לכולם להתחיל לרוץ, להציב מטרות ולכבוש יעדים.